החלטה בתיק בש"פ 4159/13

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים, החל מיום 16.6.2013, או עד למתן פסק דין בת"פ 36536-09-12, בבית-משפט השלום בנצרת, לפי המוקדם. זאת, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

ביום 16.6.2013, נערך לפניי דיון בבקשה להארכת מעצרו של המשיב, ובסופו נעניתי לבקשה והוריתי על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 16.6.2013. להלן יפורטו הנימוקים להחלטתי זו.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב

נגד המשיב ונאשם נוסף, הוגש לבית-משפט השלום בנצרת כתב אישום מתוקן המייחס להם 15 אישומים, בגין ביצוע שורת עבירות שונות, כמפורט להלן: 2 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); 15 עבירות של גניבת כרטיס חיוב, לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (להלן: חוק כרטיסי חיוב), בקשר עם סעיף 29 לחוק העונשין; 15 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, בקשר עם סעיף 29 לחוק העונשין; 8 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא, בקשר עם סעיף 29 לחוק העונשין; 11 עבירות של התחזות לאחר בכוונה להונות, לפי סעיף 441 רישא, בקשר עם סעיף 29 לחוק העונשין; ו-10 עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא, בקשר עם סעיפים 25 ו-29 לחוק העונשין.

בקצירת האומר אציין, כי מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי עובר ליום 25.3.2012, קשרו המשיב ושותפו לכתב האישום המתוקן (להלן: הנאשם 2) קשר לקבל במרמה טובין, מבתי עסק שונים, באמצעות כרטיסי אשראי השייכים לאחרים, ותוך שימוש בפרטיהם האישיים של אותם בעלי הכרטיסים, אשר הגיעו לידיהם. עוד עולה מעובדות כתב האישום המתוקן, כי במועד הרלוונטי למעשים אלה, ריצה הנאשם 2 עונש מאסר בבית-הסוהר "שיטה", ומשכך, המשיב הוא שביצע בפועל את מרבית הפעולות, שנועדו לשם קידום מטרת הקשר.

           לגופם של דברים, כתב האישום מתאר מסכת של חמישה-עשר אירועים שבמסגרתם ביצעו המשיב ושותפיו מעשי מרמה והונאה באמצעות עסקאות טלפוניות בהן ביקשו לרכוש סחורות יקרות ערך בכרטיסי אשראי לא להם, שאת פרטיהם הם השיגו בדרך שאינה ידועה למאשימה. המדובר בעסקאות שבוצעו, או שהיתה כוונה לבצען בסכום המתקרב ל-800,000 ש"ח.

           להשלמת התמונה יוער, כי בכתב האישום המקורי נכלל גם נאשם שלישי (להלן: הנאשם 3), אשר בשלב מסוים הופרד עניינו מעניינם של המשיב והנאשם 2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המאשימה בקשה לעצור את המשיב ואת יתר שותפיו, עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינם. בבקשתה טענה המאשימה, כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיב ושותפיו בעבירות המיוחסות להם. כך, בין היתר, מנתה המאשימה את הודעותיהם של המתלוננים ושל נציגי חברת האשראי; את קיומם של מחקרי תקשורת מפלילים; ואת הודאתו החלקית של הנאשם 3.

           אשר לעילת המעצר, נטען, כי חומרת העבירות המיוחסות למשיב ולשותפיו, כמו גם מספר העבירות המיוחסות להם; נסיבות ביצוען; ואינטנסיביות המעשים, מעידים כולם על המסוכנות הרבה הנשקפת מהם לשלום הציבור ולביטחון רכושו, מסוכנות המקימה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. עוד נטען, כי עבירות המרמה המיוחסות למשיב ולשותפיו מקימות, מעצם טיבן, חשש להשפעה על עדים ולשיבוש מהלכי משפט, כאמור בסעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים. בהמשך, עמדה המבקשת על עברו הפלילי של המשיב, אשר באמתחתו שלל הרשעות בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; זיוף בכוונה לקבל דבר; שימוש במסמך מזויף; ומעל ל-140 עבירות של מרמה בנסיבות מחמירות. בגין עבירות אלה, נגזרו על המשיב 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ו-7 חודשי מאסר מותנה, בר הפעלה בעבירות שבכתב האישום, דבר שלא הרתיעו מלשוב ולבצע עבירות מרמה, כמפורט לעיל.

           על יסוד האמור לעיל, התבקש בית-משפט השלום להורות על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים במשפטו.

מהלך הדיונים בבקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו

הדיון בבקשה למעצרם של המשיב ושל שותפיו נקבע ליום 16.9.2012. ואולם, לבקשת המשיב (ויתר הנאשמים), נדחה הדיון בבקשה במספר ימים, זאת, בין היתר, לשם הסדרת ייצוגו המשפטי של המשיב. באותו מעמד, האריך בית-המשפט את מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת. ביום 20.9.2012, התייצב עו"ד מאיר מורגנשטרן, בא-כוחו דאז של המשיב, לדיון בבקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים במשפטו, וביקש אורכה נוספת לשם בחינת חומר החקירה בתיק, ועל-מנת לקבל החלטה סופית בדבר ייצוגו של המשיב. בית-המשפט נעתר לבקשה, וקבע את הדיון ליום 15.10.2012, אך עו"ד מורגנשטרן לא התייצב במועד זה, אלא ביקש, באמצעות באת-כוח המאשימה, לדחות את הדיון, תוך שהוא מודיע, כי הוא מסכים לקיומו של "ניצוץ ראייתי", להוכחת אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו. בית-המשפט נעתר, פעם נוספת לבקשת הסנגור, ודחה את המשך הדיון בבקשת המדינה, ליום 28.10.2012. ואולם, גם לדיון זה לא התייצב עו"ד מורגנשטרן בשל התחייבויות אחרות, וביקש לדחות את מועד הדיון. בית-משפט השלום הביע אי-נחת מהתנהלותו ה"בלתי נסבלת" של עו"ד מורגנשטרן, אך בלית ברירה, נדחה הדיון ליום המחרת. למחרת, התייצב עו"ד מורגנשטרן לדיון, והמאשימה הציגה את טיעוניה בעניין המעצר ואת חומר הראיות הרלוונטי. עו"ד מורגנשטרן טען, כי אמנם קיימת תשתית של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של מרשו בעבירות המיוחסות לו, אך עוצמתן של ראיות אלה אינה עוד כה גבוהה. בהמשך, ביקש הסנגור כי המשיב יישלח לקבלת תסקיר מעצר. בית-משפט השלום החליט לדחות את המשך הדיון ליום 12.11.2012, לשם מתן החלטה בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו, וכן בדבר קיומה של עילת מעצר נגדו. עוד הוסיף בית-המשפט, כי במידה שיימצא כי קיימת תשתית ראייתית ואף עילת מעצר, ייקבע דיון נוסף לשם בחינת האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

           ואולם, גם לדיון שנקבע ליום 12.11.2012, לא הופיע עו"ד מורגנשטרן, ללא כל התראה או הודעה מוקדמת. חרף היעדרותו של הסנגור, החליט בית-משפט השלום לדון בבקשה להארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. לאחר שבחן את התשתית הראיתיית שהונחה בפניו, מצא בית-המשפט, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בהתייחסו למסוכנות הנשקפת מהמשיב, קבע בית-משפט קמא, לאחר שעמד על אופי העבירות, מושא כתב האישום, ועל נסיבות ביצוען, כי "[...] בענייננו [...], קיימות ראיות לכאורה לפעילות מתוכננת, מאורגנת, מתוחכמת, ושיטתית של המשיב ושותפיו להוצאת כספים בהיקף עצום מידיהם של קורבנות תמימים [...], תוך גילוי אטימות מוחלטת לזכויותיהם של אנשים תמימים [...], והכל למען השגת כסף קל במהירות האפשרית [...], גם אם המשיב נהג כפי שנהג מתוך מצוקה, מלמד הוא על עצמו כי הוא מהווה סכנה לציבור, שכן אותם מניעים שעמדו ביסוד מעשיו כשעשה אותם קיימים גם כיום ביתר שאת, והחשש שמא ינצל את שחרורו לשם המשך מעשי ההונאה והגזילה הוא חשש ממשי ביותר". חיזוק לקביעה זו, מצא בית-משפט השלום גם בעברו הפלילי המכביד של המשיב, ובהחלטתו לשוב לסורו, חרף העובדה שמעל לראשו ריחף עונש מאסר מותנה, בר הפעלה בתיק זה. בית-משפט השלום הוסיף עוד, כי מהות האישומים בעניינו של המשיב, מעלה את החשש כי בידי המשיב קיימים פרטיהם האישיים של מרבית עדי התביעה, ולפיכך, יש יסוד לחשוש משיבוש מהלכי משפט מצידו של המשיב.

           בהתאם לאמור בהחלטתו מיום 29.10.2012, הורה בית-משפט השלום על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, טרם שתתקבל החלטה בבקשה להארכת מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

           יצויין, כי בדיון שנערך ביום 15.10.2012, הודיעו הצדדים לבית-משפט השלום, כי הגיעו להסכמה בדבר שחרורו של הנאשם 2 ממעצר בתיק זה, לאור קיומה של פקודת מאסר תקפה וצו מעצר תקף, אשר עמדו נגדו בתיקים אחרים.

ביום 26.11.2012, הוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, בו ציין שירות המבחן, בין היתר, כי "[...] כל זמן [שהמשיב] יתקשה להכיר ולבטא את חולשותיו, סיטואציות מורכבות בחייו, דפוסי התנהגות בעייתיים או מכשילים בחייו [...], יתקשה בפיתוח מוקד שליטה פנימי, קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק". ביום 13.12.2012, הוגש לבית משפט השלום תסקיר מעצר משלים בעניינו של המשיב, בו נבחנה האפשרות לשחררו לחלופת מעצר בבית הוריו. שירות המבחן עמד בתסקירו על המתחים הקיימים בין המשיב לבין אביו; על חוסר מסוגלותה של אימו של המשיב לפקח עליו כראוי; ועל אי-יכולתה למנוע הישנותה של פעילות פורעת חוק מצידו של בנה. במצב דברים זה, המליץ שירות המבחן שלא לשחרר את המשיב לחלופת המעצר המוצעת בבית הוריו.

ביום 16.12.2012, הודיע עו"ד מורגנשטרן לבית-משפט השלום, כי יעדר מהדיון הקבוע לאותו היום וביקש כי בית-המשפט ישחררו מייצוגו של המשיב. לנוכח הסכמת המשיב, ומצבו הרפואי של עו"ד מורגנשטרן, נעתר בית-המשפט לבקשה, ודחה את הדיון לתקופה של כשבועיים ימים, כדי לאפשר למשיב להסדיר את ייצוגו המשפטי. ביום 31.12.2012, הודיעה עו"ד חן מאירי לבית משפט השלום, כי קיבלה על עצמה את ייצוגו של משיב בתיק זה, ועתרה לדחיית מועד הדיון, לשם לימוד חומר החקירה בתיק, ובית-משפט השלום נעתר לבקשה.

           ביום 5.2.2013, התקיים בבית-משפט השלום דיון בבקשה להורות על מעצרו של המשיב, אליו לא התייצבה עו"ד מאירי, אך היא נתנה את הסכמתה הטלפונית להמשך מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת, בציינה כי התיק העיקרי נקבע לגישור. בית-משפט השלום נעתר לבקשה, והורה על המשך מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת, לאחר שקבע, כי "בשלב זה לא מצאתי לנכון לקבוע דיון המשך במסגרת תיק זה".

מהלך הדיונים בתיק העיקרי